תופעת הריפלוקס של עליית תוכן הקיבה לוושט נפוצה מאוד אצל תינוקות בחודשיהם הראשונים ואף עד גיל 18 חודשים. ברוב המקרים ריפלוקס מופיע בצורות חמורות יותר בחודשים הראשונים של הילוד (כ-70% מהילודים יחוו ריפלוקס עד גיל שלושה חודשים), ולאחר כשנה חומרת התופעה פוחתת. אז מה גורם לריפלוקס, מה התסמינים ואיך מטפלים?
ריפלוקס ברוב המקרים הוא תהליך פיזי שגרתי לחלוטין המתרחש גם אצלנו, המבוגרים. בעת אכילה, הסוגר הקיבתי- ושטי מתכווץ ומתרחב כדי לאפשר מעבר של אוכל מן הוושט לקיבה. אצל תינוקות, לעיתים קיימת חוסר בשלות מסוימת בתפקוד הסוגר הקיבתי, מה שמוביל לזרימה הפוכה- החל מהוושט לקיבה, וכן מעבר הפוך מהקיבה לוושט. כמו כן, לעיתים גם אנחנו המבוגרים נחוש במעבר מסוים מתוכן הקיבה אל הוושט, כשנחנו שוכבים לאחר אוכל לדוגמא. כך, גם תנוחת התינוקות (רוב הזמן שכיבה) מובילה לכך שנוצרת זווית שמאפשרת מעבר מהקיבה לוושט.
ניתן לחלק את הריפלוקס לשניים- ריפלוקס שגרתי שלא צריך לעורר דאגה וריפלוקס המצריך טיפול רפואי. ריפלוקס שגרתי (GER) הוא הצורה השגרתית והקלה של ריפלוקס אצל תינוקות. ריפלוקס גסטרו (GRED) ריפלוקס תינוק המצריך טיפול רפואי. תסמיני ריפלוקס זה הם עצבנות, חוסר נוחות, עלייה מסוימת במשקל, בעיות נשימה וקשיי האכלה, ריפלוקס זה מצריך טיפול רפואי.
אז איך נבחין בין סוגי הריפלוקס? איך נדע האם מדובר במצב שגרתי או מצב שמצריך טיפול רפואי? חשוב להגיד כי פליטות מדי פעם נפוצות, אבל אם מדובר בסימפטומים מתמשכים וחמורים נדרש טיפול. פליטות לאחר כל הנקה, עצבנות חריגה, ריח רע מהפה, קושי שינה שאינו רגיל אצל התינוק, קושי האכלה, זריקת הראש לאחורה והקשתת הגב בזמן הנקה, שעול או חנק במהלך והאחרי האכלה. כל אלו עלולים להעיד על סימפטוטמים חמורים יותר שדורשים טיפול.
איך נטפל בריפלוקס שכיח?
- האכלה תכופה יותר, מתן ארוחות קטנות יותר ובתדירות גבוהה יותר, והמנעות מארוחות גדולות שיעמיסו על התינוק.
- הסמכת המזון- להמנע ממזון נוזלי ככל האפשר, וכן ניתן להסמיכו באמצעות קונרפלור או דייסה ואף פורמולה מיוחדת למצבים האלה.
- טיפול תנוחתי, במקרים שגרתיים וקלים ניתן להשכיב את התינוק בזווית מסוימת ולא במצב מאונך, כמו כן ניתן להשכיבו על הבטן (בהשגחה צמודה) למספר שעות ובהדרגתיות, כדי להקל על הריפלוקס.
